שח"ם - ארגון השחקנים והשחקניות בישראל

הזכויות שלי כשחקן עצמאי

מוסר תשלומים

חוק מוסר תשלומים לספקים התשי"ז 2017, הינו חוק חדש שאושר ביום 22.03.17 על ידי הכנסת, שמטרתו לשפר את מוסר התשלומים הנמוך במשק,  במיוחד של המדינה, ולהביא באמצעותו לתשלום מהיר יותר של התמורה לספקים. בשורה התחתונה החוק קובע מהם התנאי תשלום המינימליים של התמורה המגיעה לספקים.

החוק חל על כל רשות מדינה, משרד ממשלתי, רשות מקומית, מוסד להשכלה גבוהה מתוקצב, גוף מתוקצב, מפעל הפיס, וכל עסק שמתקשר עם ספק בחוזה לביצוע עבודה. שחקן פרילנס הוא ספק לכל דבר ועניין.

כן. החוק קובע שספק הוא מי שמספק טובין, נותן שירות, או מבצע עבודה דרך עיסוקו. כלומר החוק חל על כל שירותי משחק שנותנים שחקנים.

החוק בעצם חל על כל גוף לו שחקנים נותנים שירותים ומקבלים ממנו תמורה (והם אינם שכירים שמקבלים תלוש שכר), החל ממפיק פרטי של הצגות ילדים, ועד תיאטרון רפרטוארי מתוקצב, ולמעשה על הגופים/עסקים עימם שחקנים מתקשרים בתחום התיאטרון, הטלוויזיה, הדיבוב, הפרסומות ועוד. ואולם, על כל התקשרות כזו חלים כללים של תנאי תשלום שונים בהתאם לגוף המזמין, כפי שיפורט בהמשך.

תנאי התשלום שהחוק קובע הינו לא יאוחר משוטף + 30. בפועל שחקנים כמעט ולא מעניקים ישירות שירותים ישירות לרשות מדינה או משרד ממשלתי, כך שהוראות לגביהם פחות רלוונטיות לשחקנים.

על פניו נראה כי התשובה לכך היא לא. שכן חברת פמ"י פרמיום היא חברה פרטית שזכתה במכרז של משרד התרבות, ולכאורה בעצמה הינה ספק של משרד התרבות. ולכן, נראה, כי על פניו, תנאי התשלום המחייבים עבורה הם של עסק (כפי שיפורט בהמשך). ואולם, מבחינה מהותית הינה זרוע של משרד התרבות, וצינור להעברת כספים ממשרד התרבות ליוצרים, ועל  כן ישנן סיבות טובות כי תנאי התשלום של משרד ממשלתי כן יחולו עליה. כיום ידוע לנו כי פמ"י פרמיום משלמת ליוצרים בתנאי תשלום של שוטף + 60, אשר הינם בכל מקרה חורגים מתנאי התשלום המותרים בחוק לגבי עסק. 

על פי החוק, גוף מתוקצב הינו אחד מאלה:

  1. תאגיד - תאגיד שהוקם בחוק או מכוח סמכותו של שר שניתנה בחוק, והוא מוסד של המדינה או שנתקיים בו אחד מאלה:

(א)   הממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין;

(ב)   חבריו או חברי הנהלתו, כולם או מקצתם, מתמנים בידי הממשלה או בידי שר.

חברה ממשלתית.

חברה עירונית.

איזה גופים שמעסיקים שחקנים הינם גופים מתוקצבים?

חברות ממשלתיות כמעט ואינן מעסיקות שחקנים באפן ישיר, בכל אופן ניתן לראות את רשימת החברות הממשלתיות בלינק הבא:

http://mof.gov.il/GCA/CompaniesInformation/Pages/default.aspx

חברות עירוניות שמעסיקות שחקנים הן תיאטרון הקאמרי, תיאטרון בית לסין, התיאטרון החאן, תיאטרון עירוני חיפה ותיאטרון עירוני באר-שבע.

כמו כן, מתנ"סים, מרכזים קהילתיים,  ומרכזי תרבות שונים בערים השונות.

גם תאגידים מתוקצבים, שהינם כאמור תאגידים שהוקמו בחוק, כמעט ואינם מעסיקים שחקנים באפן ישיר.

לא. החוק מבחין בגין תאגידים מתוקצבים לתאגידים נתמכים. תיאטרוני הילדים, מרכזי הפרינג' וקבוצות התיאטרון, הינם גופים נתמכים ולא מתוקצבים, ולכן אינם נחשבים לגוף מתוקצב לפי החוק אלא לעסק.

תנאי התשלום שהחוק קובע ממזמין שהוא גוף מתוקצב הינם לא יותר  משוטף + 45 ימים. אולם, אם נקבע בחוזה בכתב, באישור המנכ"ל של הגוף המזמין, מועד אחר לתשלום הוא יהיה הקובע. אבל צריך להוכיח במקרה זה כי הדבר נדרש בשל אופייה המיוחד של ההתקשרות, ושאין מדובר במועד בלתי הוגן באופן חריג.

תנאי התשלום שהחוק קובע ממזמין שהוא רשות מקומית הינו לא יאוחר משוטף +45.

ואולם, אם העסקה ממומנת כולה או חלקה באמצעות מימון חיצוני, רשאית הרשות המקומית לדחות את מועד התשלום החלק היחסי מהתמורה בממומן באמצעות המימון החיצוני עד תום 10 ימים מיום קבלת המימון החיצוני.

עסק מבחינת החוק הוא למעשה כל מי שמתקשר עם ספק לביצוע עסקה לרבות עוסק מורשה ועוסק פטור, ולמעט רשויות מדינה, משרדים ממשלתיים רשויות מקומיות וגופים מתוקצבים.

למעשה, על פי החוק, הרוב המזמינים שמקבלים שירותים משחקנים הינם עסקים. ביניהם ניתן לכלול : תיאטרוני ילדים, חברות הפקה בטלוויזיה ובקולנוע, מפיקי פרסומות, תיאטרונים פרטיים, קבוצות תיאטרון, ומרכזי פרינג'.

תנאי התשלום שהחוק קובע מעסק הינם לא יותר  משוטף + 45 ימים. אולם, אם נקבע בחוזה בכתב מועד אחר לתשלום הוא יהיה הקובע. אבל צריך להוכיח במקרה זה כי הדבר נדרש בשל אופייה המיוחד של ההתקשרות, ושאין מדובר במועד בלתי הוגן באופן חריג.

כאמור, על פי החוק ברירת המחדל, הינה שוטף + 45, ועל כן בכל מקרה בו לא נחתם חוזה בכתב, תנאי התשלום יהיו שוטף + 45.

בעקרון כן. אבל אז הצד המזמין צריך להוכיח שהסיבה היא אופייה המיוחד של ההתקשרות, ושלא מדובר במועד בלתי הוגן באפן חריג. בחוק לא נקבעו מהן התקשרויות מיוחדות שמהוות סיבה לדחייה מועד תשלום או מהו מועד בלתי הוגן באפן חריג. ככל הנראה הדבר יקבע על ידי פסיקת בתי המשפט בעתיד.

מדובר בהפרת החוק, וכל מה שייכתב בחוזה שנוגד את החוק לרעת המזמין ייחשב כבטל, ותנאי התשלום יהיו בהתאם לחוק.

בסיטואציה כזו נראה כי ישנן 3 אופציות: 1. לא לחתום על החוזה. 2. להגיש תביעה לבימ"ש כנגד המזמין לתביעה לאכיפת הוראות החוק .  3. להסכים בלית ברירה ולחתום על החוזה בתנאי תשלום מנוגדים לחוק, ולאחר חלוף מועד התשלום על פי החוק, להגיש תביעה לבית המשפט על איחור בתשלום. זוהי לכאורה, האופציה הריאלית ביותר.

על פי החוק, תמורה שלא שולמה במועד, תשולם לספק בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ובחלוף 30 ימים בתוספת ריבית פיגורים.

כן.  הנכם מוזמנים לפנות למחלקה המשפטית בשח"ם בכל שאלה או בעיה הקשורה להוראות החוק. במקרה הצורך שח"ם תעזור באכיפת החוק מול מזמין שמפר את הוראותיו

לפניה למחלקה המשפטית - לחצו כאן.

הריון וחופשת לידה

זכויותיהן של עובדות שכירות בהריון מעוגנות בחוקים כגון חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. על פי חוקים אלה, נשים בהריון, לדוגמא, חסינות מפני פיטורים (אלא בכפוף לתנאים המחמירים בחוק ובפסיקה), זכאיות לא לעבוד בשעות נוספות, עבודתן שמורה להן לאחר חופשת הלידה והן מקבלות דמי לידה או גמלה במהלך שמירת הריון.

החוק לא קובע זכויות ספציפיות לשחקניות עצמאיות בהריון, למעט הזכות לקבלת דמי לידה, יחד עם זאת במקרים של שחקניות העובדות בתיאטרון או אצל מעסיק למשך תקופה ארוכה, אף אם אין יחסי עובד מעביד, ניתן לנסות לגזור במקרים מסוימים זכויות לשחקניות אלו, מכוח דיני העובדה החלים על עובדות שכירות.

דמי לידה הינם תשלום מביטוח לאומי לעובדת אשר יצאה לחופשת לידה. מטרתם הינה לפצות את היולדת בגין אובדן פרנסתה ושכרה בפרק הזמן בה היא לא עובדת מחמת ההיריון ו/או הלידה. גם נשים עצמאיות בהריון זכאיות לדמי לידה על פי החוק. דמי לידה הינם למעשה מעין גמלת שכר אשר אמורה להחליף את שכרה של העובדת במהלך חופשת הלידה. ישנם מספר תנאים אשר מקימים את הזכאות לדמי הלידה:

דמי לידה בעבור 14 שבועות ישולמו למבוטחת אשר דמי הביטוח הלאומי שולמו בעבורה במשך אחת מתקופות ה"אכשרה" הקבועות בחוק.10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היציאה לחופשת לידה, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היציאה לחופשת לידה.

דמי לידה בעבור 7 שבועות ישולמו למבוטחת אשר דמי הביטוח הלאומי שולמו בעבורה במשך חצי שנה מתוך 14 החודשים שלפני היציאה לחופשת לידה.

תביעה לדמי לידה צריכה להיות מוגשת בסמוך ליום בו הפסיקה האישה לעבוד. עם זאת, יודגש כי אין צורך לחכות עד ליום הלידה וניתן להגיש התביעה לחופשת לידה אף בטרם הלידה (ובהתאם ליום הלידה המשוער). בעניין זה חשוב לשים לב למספר פרטים:

ניתן להגיש תביעה לדמי לידה לכל המוקדם תשעה שבועות לפני מועד הלידה המשוער ובכפוף לאישור רופא בנוגע לתאריך.

זכאותה של אישה לדמי לידה חלה מיום הפסקת עבודתה. כמו כן, זכאות לדמי לידה תינתן לכל היותר 50 ימים לפני התאריך המשוער של הלידה (ובתקופה הקצרה, לכל היותר בעבור 24 ימים בטרם הלידה המשוערת).

אישה אשר מקבלת דמי לידה אינה רשאית לעבוד. מדובר ב"מוקש" רציני מבחינת נשים עצמאיות העותרות לתשלום זה. 

במהלך חופשת הלידה העובדת מקבלת את דמי הלידה בתשלום אחד, ישירות לבנק אשר הפרטים שלו נמסרו בבית היולדות, או הבנק אליו משולמת קצבת הילדים. הנתונים מועברים מבית היולדות למוסד לביטוח לאומי, התשלום הינו אוטומטי ומבלי שהעובדת צריכה להגיש בעבורו תביעה.

זכויות נוספות

בלינק הבא לאתר 'כל זכות' ניתן למצוא ריכוז של זכויות רבות לעצמאים ועצמאיות במגוון נושאים רבים: כגון מילואים, הפרשות לקרנות פנסיה וקרן השתלמות, מע"מ ומס הכנסה, ועוד.

לאתר כל זכות 

יחסי עובד – מעביד

רוב השחקנים המועסקים בישראל, הן בתחומי התיאטרון, והן בתחומי המסך, מועסקים לפי הגדרה משפטית של 'פרילנסרים'.

המשמעות בפועל היא כי השחקנים אינם נחשבים עובדים של המעסיקים שלהם, ועל כן אין הם זכאים לכל הזכויות המגיעות לעובדים במדינת ישראל, כגון: הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים, ימי חופשה, ימי מחלה, דמי הבראה, דמי נסיעות, פיצויי פיטורים ועוד. המדובר בזכויות כספיות אשר בטווח הארוך יכולות להגיע לשווי של עשרות ומאות אלפי שקלים. ואולם, בפועל שחקנים בתיאטראות ובהפקות מסך הינם עובדים לכל דבר, אשר אינם הבדל בינם לבין עובדים אחרים. הם עובדים במקום העבודה של המעסיק, פעמים רבות למשך שנים ויותר, הם עובדים בשעות שנקבעות להם על ידי המעסיק, אין להם עובדים משל עצמם, אין להם ציוד משל עצמם, הם נתונים לפיקוח ושליטה של המעסיק, ועוד.

לכן, השחקנים שפסקי הדין דנו בהם, תבעו את המעסיקים שלהם - התיאטראות, בטענה שעל אף שהם הוגדרו כפרילנסרים, ואפילו שהשחקנים הוציאו חשבוניות ולא קבלו תלוש שכר, הרי שבפועל הם היו עובדים לכל דבר, ועל כן מגיע להם לקבל בדיעבד, את כל הזכויות שמגיעות להם כעובדים כמו פיצויי פיטורים, הפרשות לתנאים סוציאליים וכו'.

כיוון שהמעסיק בדרך כלל יתנגד לטענות של מי שדורש ממנו הכרה כעובד, בין היתר בטענה כי החוזים בין הצדדים קובעים פעמים רבות כי אין יחסי עובד מעביד, בתי הדין בוחנים בכל מקרה ומקרה האם אופי עבודתו של מבקש ההכרה כעובד מצדיק הכרה כזאת, ואז גם אם הצדדים קבעו בחוזה ביניהם אחרת, בית הדין עדיין קובע כי היו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, ומחייב את המעסיק לשלם לעובד את כל הזכויות רטראוקטיבית בגין שנות עבודתו.

כאמור, פסקי הדין האחרונים שדנו בעניין של שחקנים, בית הדין קבע כי לאחר שהוא בדק את אופי העסקה של השחקנים בתיאטראות, הרי שאופי ההעסקה היה של עובדים לכל דבר.

 

התשובה העקרונית היא כן. אולם, בית הדין לעבודה בתביעות כאלו בוחן כל מקרה ומקרה לגופו. על אף שפסקי הדין האלו בהחלט מכוונים לכך כי רוב הסיכויים שתביעות של שחקנים להכרה ביחסי עובד מעביד, יתקבלו, לא ניתן להבטיח מראש, כי אכן כך יקרה. הדבר תלוי בנסיבות של כל מקרה ומקרה, וככל שתקופת ההעסקה ארוכה יותר כך הסיכוי לזכות בתביעה גבוה יותר.

עניין נוסף שאותו יש להבין הינו שגם אם בית הדין קובע שיש יחסי עובד מעביד, זה לא אומר אוטומטית שהוא פוסק תשלומים לטובת העובד. פעמים רבות המעסיק טוען, שלו ידע מראש כי מתכונת ההעסקה היא של יחסי עובד – מעביד, היה משלם תמורה נמוכה יותר לעובד, כי הוא היה כולל בתחשיב את כל ההוצאות הנדרשות ממנו כמעסיק, והיה מגלם זאת בתמורה לעובד. על כן פעמים רבות המעסיקים הנתבעים דורשים מבית הדין שיורה להשיב כספים למעסיק  ששולמו לתובע ביתר, אם אכן הוא יקבע שהיו יחסי עובד מעביד בין המעסיק לתובע. במקרים אלו בית הדין בוחן בפועל האם באמת השכר ששולם לתובע היה גבוה ממה שהיה משולם לו אם היה שכיר. אם המסקנה היא שכן, יכול להורות בית הדין על קיזוז, וככה גם אם תובע הוכר כעובד, הרי שהוא לא יזכה לקבלת כספים.

כך קבע בית הדין לדוג' בפרשת טפרסון, שהתיאטרון הוכיח כי שכרה כפרילנסנרית היה גבוה באפן משמעותי משכר השחקנים השכירים בתיאטרון.

כאמור לאור פסקי הדין האחרונים, אנחנו סבורים שהסיכויים לזכות בתביעה  להכרה ביחסי עובד מעביד הם טובים. לכן אנו ממליצים לכל השחקנים המועסקים כפרילנסרים, בעיקר אם מדובר בתקופות עבודה ממושכות, להתייעץ איתנו בנוגע לאפשרות של הגשת תביעה להכרה ביחסי עובד – מעביד. במקרה שאנו נסבור כי יש סיכוי טוב לתביעה, אנו נעמיד לשחקן התובע עורך דין המתמחה בדיני עבודה, ואף נשקול השתתפות בהוצאות המשפט.

יש לך שאלה לגבי זכויות שחקנים?

צור איתנו קשר