תיקון צו הביטוח הלאומי שאלות ותשובות
ארגון שח"ם שמח לבשר כי ביום 21.02.18 נחתם על ידי שר העבודה והרווחה התיקון לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) התשל"ב 1972, אשר תהא לו השפעה רבה על ציבור השחקנים והאמנים המבצעים בכללו.
המהלך לתיקון הצו הובל במשותף בשנתיים האחרונות על ידי שח"ם וארגון העצמאיים – ל.ה.ב, שעבדו בשיתוף פעולה עם המוסד לביטוח הלאומי, והכל במטרה להביא לשיפור בזכויות השחקנים והאמנים המבצעים בישראל.
אנו בשח"ם מאמינים כי זהו עוד שלב חשוב בדרך להכרה במלאכת השחקנים כעבודה לכל דבר, ומכאן החלת כל חוקי העבודה והזכויות המוקנים לעובדים מכוחם על עבודת השחקנים.
במסמך זה אנו נסביר באופן של שאלות ותשובות על מהות התיקון לצו, הזכויות המוענקות מכוחו לשחקנים, ועל אופן יישומו.
לצפייה בחוזר ביטוח לאומי המפרט את תיקון הצו לחץ כאן
כיום, מרבית השחקנים בישראל מועסקים בכל תחומי עיסוקם (קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון וכו'). כפרילנסרים. המשמעות בפועל הינה כי הם אינם נחשבים על ידי המעסיקים שלהם כעובדים, ומכאן שחוקי העבודה אינם חלים עליהם. השחקנים ברובם, אינם נהנים מזכויות של שכירים, כגון, הפרשות לפנסיה, ימי חופשה, ימי מחלה, דמי הבראה ועוד. בנוסף, המעסיקים אינם מפרישים עבור השחקנים דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, ואף השחקנים אינם מפרישים מהתמורה המשולמת להם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות כמו שכירים. התוצאה הינה, כי על אף שהשחקנים משלמים בגין הכנסתם דמי ביטוח לאומי כמו כל עצמאי (לרוב באמצעות מקדמות), הרי שהם אינם נהנים מכל הזכויות של שכירים בכל הקשור לקצבאות ביטוח לאומי, ובעיקר הזכות לקבלת דמי אבטלה, בתקופה שהם אינם מועסקים.
צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) משנת 1972, קובע כי מבוטחים המועסקים בסוגים מסוימים של עבודות ובתנאי עבודה שנקבעו בצו, יחשבו כעובדים שכירים לעניין חוק הביטוח הלאומי, אף אם לעניין מס הכנסה אין הם נחשבים כעובדים. לגבי שחקנים בצו, טרם התיקון, נקבע כי אמן מבצע, אשר בהסכם עם המעסיק נקבע כי יבצע מעל 5 הופעות אמנותיות מכל סוג, לרבות משחק על במה ומול מצלמה, או שההסכם שלו הינו לתקופה של מעל 3 חודשים, ייחשבו כעובדים שכירים לעניין צו הביטוח הלאומי, ואולם נוסח הצו, טרם התיקון, דרש את אישור שר העבודה והרווחה לכל הסכם שנחתם עם האמן המבצע מה שהפך את יישום הצו ללא סביר. התיקון אותו הוביל שח"ם הינו הסרת הדרישה לאישור שר העבודה והרווחה לכל הסכם העסקה שכזה, ועל כן יוביל ליישום הצו בפועל.
מצב הדברים לאחר תיקון הצו הינו שכל שחקן בין אם בתיאטרון ובין אם בטלוויזיה ובין אם בכל עיסוק אחר, אשר נחתם עימו הסכם לתקופה של שלושה חודשים ומעלה, או 5 הופעות ומעלה (לרבות ימי צילום), על אף שנקבע בהסכם שאין יחסי עובד מעביד בין הצדדים, ועל אף שהשחקן איננו מקבל תלוש שכר ומוציא חשבונית או קבלה, לצורך חוק ביטוח לאומי, ייחשב השחקן כשכיר.
המשמעות הינה, שבמקרים אלו המעסיק יהיה מחויב להפריש עבור השחקן, על חשבון המעסיק, דמי ביטוח לאומי מהתמורה המגיעה לשחקן, בשיעור ממוצע של 5%, וכן להפריש מהתמורה המשולמת לשחקן דמי ביטוח לאומי בשיעור ממוצע של 12%.
כך לדוגמא: היה ונחתם עם השחקן הסכם להשתתפות בהצגה לתקופה של שנה, והשחקן אמור לקבל תמורה של 500 ₪ בגין כל הצגה, והשחקן ביצע 3 הופעות בחודש ספציפי, הרי שבגין הסך אשר יגיע לשחקן 1,500 ₪, יפריש המעסיק על חשבונו סך של 75 ₪ ( 5%) ועוד סך של 180 ₪ (12%) מהתמורה שמגיעה לשחקן, כך הסך שיתקבל אצל השחקן בסופו של יום יעמוד על 1,320 ₪.
'הופעה אמנותית' בקולנוע וטלוויזיה פירושה אך ורק כמות ימי צילום, ולא חזרות או הכנות אחרות. כלומר, חזרות, פגישות עם במאי, פוסט סינק, הכשרה וכו', אינן נחשבות הופעות אמנותית, ואינן נספרות לצורך הצו.
ניכוי הביטוח הלאומי ייעשה אך ורק לשחקן שעשה 5 ימי צילום ומעלה בהפקה ספציפית. מי שביצע 4 ימי צילום ולמטה בהפקה אין לנכות לו ביטוח לאומי. אין משמעות לכך כי השחקן ביצע או יבצע באותה שנה ימי צילום נוספים עבור אותו מפיק או מפיק אחר.
האחראי לביצוע ניכויי הביטוח הלאומי בקולנוע ובטלוויזיה הינו המפיק עימו השחקן חתם את החוזה האישי. על השחקן למלא לפי דרישת המפיק טופס 103, ולאחר ביצוע הניכוי על המפיק לספק אסמכתא לשחקן על הגובה הניכוי שבוצע לטובת ביטוח לאומי.
המפיק רשאי לנכות מהתמורה המגיעה לשחקן אך ורק את חלק העובד, (קרי עד 12%) חלק המעביד בגין הביטוח הלאומי חל על המפיק, ויש איסור מוחלט לנכות חלק זה מהתמורה המגיעה לשחקן.
ניכויי הביטוח הלאומי נעשה רק מהחלק המגיע לשחקן ללא עמלת סוכנות. לשם כך יש להפריד בין דרישות התשלום. על השחקן להעביר דרישת תשלום
בגין החלק שלו בתמורה ללא עמלת סוכנות, ומחלק זה בלבד ינוכה ביטוח לאומי, ואילו הסוכנות צריכה להגיש דרישת תשלום נפרדת למפיק בגין העמלה שלה ממנה לא ינוכה ביטוח לאומי.
התיקון לצו ייכנס לתוקף החל מיום 01.05.18. כך שיחול על כל הסכם שייחתם עם שחקן העומד בהוראות הצו, החל ממועד זה.
היתרון העיקרי עבור שחקנים שהוראות הצו יחולו על העסקתם הינו שבניגוד לעצמאים אחרים במשק, הם יהיו זכאים בתום תקופת העסקתם אצל מעסיק מסוים, בכפוף לעמידה בתנאים מוקדמים, לדמי אבטלה, דבר שלא היו זכאים לו עד היום. כמו כן, שחקניות לאחר לידה יהיו זכאיות לשיעור דמי לידה גבוהים יותר.
לא. התיקון מתייחס אך ורק לחובת הפרשה לביטוח לאומי. התיקון לחוק איננו מחיל את כל הזכויות המגיעות לעובדים במשק על העסקת שחקנים. כך שהמעסיק לא יהיה מחויב מכוח התיקון לצו להפריש לפנסיה, ימי חופשה, ימי מחלה וכד'. יצוין כי בשח"ם אנו מאמינים השחקנים המוגדרים כפרילנסרים הינו עובדים לכל דבר אשר זכאים לזכויות אלו, אולם לשם כך, נכון להיום, נדרשת הגשת תביעה לבית הדין לעבודה לצורך הכרה ביחסי עובד מעביד.
במצב דברים בו, נחתם עם שחקן הסכם ל – 5 הופעות ומעלה או לתקופה של 3 חודשים ומעלה, והמעסיק לא מפריש עבורו את דמי הביטוח לאומי, על השחקן לדווח על כך באופן מיידי לשח"ם, בכתובת המייל [email protected]. שח"ם ייפנה בענין לגורם המוסמך בביטוח לאומי וידאג כי הביטוח הלאומי ייפנה לאותו המעסיק ויאכוף עליו את חבותו להעברת דמי הביטוח הלאומי.
בכל מקרה, גם המעסיק לא העביר את דמי הביטוח הלאומי עבור השחקן, השחקן יהיה זכאי לכל הזכויות המגיעות לו, לרבות דמי אבטלה.
אין חובה כזאת. הצו הוא בבחינת חוק, וחל על כל ההסכמים שעומדים בהוראות שלו, אף אם הדבר לא צוין מפורשות בהסכם, ואף אם בהסכם האישי ייכתב שהשחקן איננו זכאי.
חד משמעית לא. היה והמעסיק מבקש להפחית מהתמורה המגיעה לשחקן את החלק שהוא אמור להעביר על חשבונו לביטוח לאומי. אנא ידעו אותנו בהקדם בעניין בכתובת [email protected].
ראשית, באפן זהה לכל עובד שכיר במשק, על מנת להיות זכאי לקבלת דמי אבטלה על העובד לעמוד בתנאים מקדימים שהעיקרי בהם הינו תקופת אכשרה מתאימה שהיא התקופה שבה שכיר עבד בטרם הפך למובטל ובמהלכה שולמו עבורו דמי ביטוח לאומי. נכון להיום, תקופת האכשרה הינה תקופה של 12 חודשים לפחות שבהם שולמו דמי ביטוח אבטלה, מתוך 18 החודשים שקדמו לתחילת תקופת האבטלה. לקריאה נוספת לחץ כאן.
שנית, על השחקן להגיש תביעה לביטוח לאומי ולהירשם כמחפש עבודה בלשכת התעסוקה. לקריאה נוספת, לחץ כאן.
על השחקן לצרף אישור מהמעסיק על הכולל פירוט של חודשי העסקה וגובה התמורה ששולמה לשחקן בחודשים אלו, וכן מכתב הפסקת עבודה.
במקרים כאלו, על פי הסיכום של שח"ם עם הביטוח הלאומי, השחקן לא יידרש להמציא מכתב שכזה, והביטוח לאומי יסתפק בהצהרה של השחקן על הפסקת ההתקשרות עימו.
להורדת טופס הצהרת אומן בביטוח לאומי לחץ כאן
במקרה זה, על פי הסיכום של שח"ם עם הביטוח הלאומי, השחקן יספק הצהרה לביטוח לאומי על ההפסקה הזמנית של ההצגה לתקופה שמעל חצי שנה.
עקרונית כן. אולם תהיה תקופת המתנה בת 90 יום. לקריאה נוספת, לחץ כאן
עקרונית אין מניעה להמשיך לעבוד, אולם כמו אצל כל שכיר אחר, כל הכנסה בתקופת קבלת דמי אבטלה תקוזז מסך דמי האבטלה אשר משולם לשחקן.
כן. בסיום כל שנה יוכל השחקן להתקזז מול ביטוח לאומי בגין מקדמות אותם שילם כעצמאי ובגין הפרשה לביטוח לאומי על ידי מעסיק מכוח הוראות הצו, ולקבל החזר מביטוח לאומי במידה ומגיע לו.
היה ונתקלתם בבעיה ו/או שאלה בכל הנוגע לתיקון הצו ניתן לפנות למחלקה המשפטית בשח"ם בכתובת [email protected] או בטל' 6290065 – 03 שלוחה 4.
גמלת שמירת הריון לשחקניות
שחקניות יקרות!
אנחנו מעוניינים להביא לתשומת ליבכם את הוראות החוק בנוגע לקבלת גמלה לשמירת הריון. שחקניות רבות בהריון, עצמאיות או שכירות, ממשיכות בעבודת המשחק בתקופת הריונן, לעיתים קרובות עבודה פיזית על במה, הדורשת מאמץ ניכר. ואולם, חשוב שתדעו, כי ייתכן שעבודת המשחק הפיזית שאתן מבצעות בעת ההיריון מהווה סיכון לכן או לעוברכן, ובמצבים אלו הנכם זכאיות שלא לעסוק בעבודתכן, ולקבל במקום כך מאת המוסד לביטוח לאומי גמלה בגין שמירת הריון.
על פי חוק, עובדת, שכירה או עצמאית שנאלצת להיעדר מעבודתה בשל שמירת הריון למשך 30 יום לפחות, זכאית לגמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי. הגמלה נועדה לפצות את האישה על אובדן שכרה בזמן היותה בשמירת הריון.
עובדת, שכירה או עצמאית, העונה על כל התנאים הבאים:
- היא תושבת ישראל.
- שולמו עבורה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההריון.
- יש בידה אישור מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת הריון לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות. ייתכן שיידרש אישור מרופא תעסוקתי, אם הסיבה לשמירת ההריון היא סכנה לעובדת או לעובר בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה.
החוק מגדיר "שמירת הריון" כהיעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
- מצב רפואי הנובע מההיריון ומסכן את האישה או את עוברה, בהתאם לאישור רפואי בכתב.
- מצב שבו העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ובתנאי שלא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי המעסיק.
על פי אתר קופת חולים כללית, המצבים שבהם ממליצים רופאים על שמירת הריון, האם בדרך כלל האחד מהבאים, בעיות מיילדותיות של שליית פתח, אירועים חוזרים של צירים מוקדמים, לידה מוקדמת מאיימת, קיצור צוואר הרחם או אי-ספיקת צוואר הרחם המחייבת תפר צווארי, לחץ דם גבוה שאינו מאוזן ומצריך טיפול תרופתי וביקורות תכופות, פריצת דיסק/ים בעמוד שדרה המוחמרת בהריון, בעיה לבבית כהפרעות קצב או היצרות מסתמי הלב שהתופעות שלהן מוחמרות במהלך ההריון.
המדובר בעיקר במצבים של עקב עבודה מאומצת ופיזית קשה או עקב חשיפה לחומרים רעילים, יש חשש לפגיעה באישה או בעובר במהלך ההריון.
התשובה העקרונית היא כן. ידוע לנו כי במספר מקרים רופאים תעסוקתיים קבעו כי עבודתן של שחקניות סכנו את הריונן, בעיקר מקום בו עבודתן כשחקניות כללה מאמצים פיזיים, כגון קפיצות, אקרובטיקה, מאמץ פיזי ניכר על הבמה, חשש לדחיפות מהקהל בהצגות ילדים, ועוד. לכן, במקרה ועבודתכן כשחקניות הינה פיזית, אנו ממליצים לבדוק עם רופא הנשים והרופא התעסוקתי את האפשרות להכיר בעבודתכן כעבודה הנחשבת כעבודה מסוכנת להריון, ועל ידי להיות זכאיות לגמלת הריון.
יש לגשת לרופא הנשים שלכם בבקשה כי יקבע כי מצבכן מצדיק מצב של שמירת הריון.
היה והנכן מבקשות להכיר במצב שמירת הריון, עקב עבודתכן הפיזית והמאומצת שמהווה סכנה לכן או לעובר, הרי שרופא הנשים יפנה אתכן לרופא תעסוקתי שייתן את חוות דעתו בעניין. חוות דעתו של רופא תעסוקתו הינה תנאי להמלצת רופא הנשים על מצב של שמירת הריון.
לאחר מכן, ניתן להגיש תביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון מיד כשמתחילה שמירת ההיריון, ולא יותר משנה לאחר תחילתה.
את התביעה מגישים לסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים, על גבי טופס תביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון.
לטופס התביעה יש לצרף טופס אישור רפואי לשמירת הריון חתום בידי רופא מומחה לנשים ולידה.
במקרים שבהם סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה הם הסיבה לשמירת ההריון, יש לצרף מכתב מהמעסיק לגבי אופי העבודה ואישורו על כך שלא נמצאה לעובדת עבודה חלופית. ייתכן שיידרש גם אישור מרופא תעסוקתי.
ההחלטה אם קיימת זכאות לגמלה תינתן לאחר שחלפו 30 ימים של שמירת הריון.
