תקציב הספריות הציבוריות משמש הן למימון האמצעים החומריים של הספריות, הן להעשרת אוצר הספרים שלהן ואף לפעילויות תרבות. פעם אחר פעם התקציב אינו מועבר בצורה סדירה, מה שמביא לכך שהפעילות התרבותית בספריות מופסקת לחודשים מספר מדי שנה, והמנהלים והמנהלות של הספריות אינם יכולים להזמין פעילויות תרבות, כל שכן לתכנן את הפעילות השנתית שלהן מראש. עניין זה עומד בלב לבו של מכתב זה.
ברי לכל שהפעילות התרבותית בספריות היא זכות של הציבור, ויתר על כן היא מקור פרנסה עיקרי עבור יוצרים ויוצרות, סופרים וסופרות וכיו"ב. לא זו בלבד שהפסקת התקצוב והכפייה על הספריות להוציא את התקציב בטרם כלתה השנה והעיכובים בהעברת התקציבים מונעים פעילות, אלא שההודעות על כך נמסרות ברגע האחרון, ולא מותירות בידי הספריות ובידי היוצרים זמן להיערך לשינוי. כך, אנו היוצרים והיוצרות נותרים ללא פרנסה, בלי אפשרות להציע לציבור הישראלי את העושר התרבותי שבאמתחתנו, בהתאם להחלטות הממשלה. אנו מבקשים ואף דורשים שאחת ולתמיד יוסדר עניין הזרמת התקציב לספריות בצורה כזאת שבכל עת תעמוד לספריות האפשרות לתכנן את הפעילויות התרבותיות, להזמין מפגשי סופר, הצגות וכיו"ב; בדרך שתמנע את תקופות היובש הבלתי רצויות שאין מאחוריהן שום הגיון ויש בהן התעלמות מכך שמאחורי התרבות עומדים בני אדם שזו פרנסתם.
ואם לא די בכך, אלא שכעת אנו מתבקשים להירשם מחדש כספקים של הספריות. למה הדבר דומה? לבעל רישיון נהיגה שיצטרך לעבור פעם אחר פעם מבחן נהיגה על לא עוול בכפו; הרי הפרטים, המחירים וכל המידע נמסרו זה מכבר לפני שנים מספר. מלבד זאת שאין שום הגיון ברישום מחדש (גם אם יוצאים למכרז לזכיין שינהל את הכספים), תהליך הרישום הוא מסורבל, מיושן ושקול בסופו של דבר להתעמרות בציבור היוצרים, גם אם זו אינה כוונתו של משרד התרבות. העלינו להלן את טענותינו על הכתב, ואנו מבקשים שתהליך הרישום עבור היוצרים יבוטל ומשרד התרבות ישתמש ברשומות שיש זה מכבר בידיו.
1. תנאי הגשה -
א. אנו דורשים לשנות את גזירת ההגעה האישית לירושלים ע"מ להגיש בקשה להצטרף למאגר. האם אין יוצרים שחיים באילת או בצפון הרחוק? אנחנו חיים בעידן האינטרנט. מוסדות תרבות רבים, שגם הם מוציאים קולות קוראים רשמיים (כמו מפעל הפיס) עברו כבר לפני שנים להגשה אינטרנטית.
ב. חתימת עורך דין - מדובר בהוצאה כלכלית לא מבוטלת עבור יוצרים ואמנים שגם כך נאבקים על פרנסתם. מן הראוי - שוב, כפי שנהוג במוסדות שונים, להעמיד לרשות האמנים עורך דין ללא תשלום. או לוותר על הסעיף. .
2. תאריך הגשה - אנו סבורים שתאריכי הגשה צריכים להיות ברורים, קבועים ולא שרירותיים - נפלא מהבנתנו הסעיף שאומר שכרצונכם, תשנו ותקצרו את תאריך ההגשה. כמו כן, לא כל האמנים והספקים מודעים לקול הקורא וראוי היה לתת ארכה נוספת ולא לתחום את ההגשה לפחות מחודש מרגע שהופץ הקול הקורא והגיע אל הנוגעים בדבר.
3. קיומה של ועדה - צר לנו שאין למנהלות ולמנהלים של הספריות, שרובם ככולם אנשי דעת, ספר ותרבות, את החופש להפעיל שיקול דעת בהזמנת אמן או סופר זה או אחר. בשום מקום לא נכתב מה אופייה של הוועדה, מה הם שיקוליה או הקריטריונים שינחו אותה. זהו חוסר שקיפות מוזר ובלתי מקובל. ובכל אופן, כאמור, אם יש מנהלים לספריות, מדוע לא לתת להם לנהל אותן גם מבחינה תרבותית?
4. חובת היות הספק עוסק מורשה או מלכ"ר - לצערנו, הרבה מהאמנים, מספרי הסיפורים והסופרים בארץ הם עוסקים פטורים. האם עליהם להיענש על כך? ולא להיות חלק מעולם התרבות והתוכן של הספריות? זו תקנה בלתי נסבלת שהיא ממש בבחינת גזלה של כבשת הרש.
אנו דורשים שכל הפגמים לעיל יתוקנו ונודה אם תיערך פגישה אישית להבהרת כל הנ"ל על מנת שנוכל כולנו להמשיך ולטפח את התרבות הנפלאה ואת הספריות כמרכזי תרבות תוססים, מגוונים, צעירים ומחדשים. נודה לך ולשרת התרבות הגב' מירי רגב אם תוכלו לסייע בתיקון הפגמים.
לכתבה בישראל היום: http://bit.ly/2CE1XeP
