הייתם צריכים להיות שם

המכון לקידום תיאטרון יהודי גאה להזמין אתכם לצפות בארבעה אירועים מרתקים ביום השואה.                                             

נשארים בבית, מול מסך הטלוויזיה, מול מסך המחשב, הטבלט  או הנייד.

היו שותפים לארבעה פרויקטים מרתקים בתמיכת/שיתוף/חסות המכון לקידום תיאטרון יהודי.

תסכית רדיו - יוסל רקובר מדבר אל אלוהים בהשתתפות שמוליק עצמון, 42 דקות

יצירתם של שמוליק עצמון ומוטי סנדק מאת צבי קוליץ.

סיפור על צוואה שנמצאה באחת החורבות בגטו וורשה, מוסתרת ותחובה בתוך בקבוק קטן. את הצוואה כתב, בשעות האחרונות של הגטו, יהודי בשם יוסל רקובר. ההפקה ביוזמת המכון לקידום תיאטרון יהודי . יוסל, שאיבד את אשתו וששת ילדיו, מתאר בצוואתו את מצב הגטו בשעותיו האחרונות וחושף את תחושותיו לגבי המוות הקרב. הצוואה נכתבה לבני אדם אך יש בה גם פניה כואבת לאלוהים – פניה מתריסה ואוהבת כאחד.  את הסיפור כתב צבי קוליץ בלילה אחד בחדר מלון בארגנטינה ב1946. לאחר מספר שנים הוא נחשב בטעות לתיעוד היסטורי ורק בשנות ה- 90האמת התגלתה. הפקת תיאטרון הנפש.

(התסכית הוא עיבוד של ההצגה שהועלתה בתיאטרון הלאומי הבימה ביום 20/9/2019) 

היכן? פתוח לכל באתר כאן 11 באינטרנט בקישור כאן במה.

https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=16869

תיאטרון קריאה אונליין - סינכרוניזציה בבירקנוואלד-ועידה מטפיזית

מחזה מאת ויקטור פרנקל ״האדם מחפש משמעות״ (אחד המחזות הראשונים שנכתבו בגרמנית מיד בתום השואה)

תרגם: יאן קיהנה,עיבד וביים: שמעון לוי

משתתפים: ערן בוהם, דוד הד, יאן קיהנה, גיבסון בראל, שמעון לוי, אסי מסקין, גד קינר-קיסינגר, בהט קלצ'י.

בחסות המרכז הישראלי של המכון הבינלאומי לתיאטרון  ITI  והמכון לקידום תיאטרון יהודי.

היכן? שידור חי בפייסבוק

https://www.facebook.com/events/227750601883858/

מסע תיאטרוני אלזה לסקר -שילר בירושלים

אלזה לסקר שילר עלתה ארצה ב-1939 כאישה מבוגרת, מהגרת שלא מבחירה מאימת הנאצים, לאחר שלא הצליחה לחדש את רישיון שהותה בשוויצריה. משוררת מהוללה הגיעה לירושלים, העיר שכתבה עליה וחלמה עליה וראתה בה גן-עדן נכסף. היא המשיכה ליצור במולדת החדשה-עתיקה: ייסדה מועדון ספרותי וערבי קריאה, ציירה, וכתבה שירים כואבים, נוגים ויפים.

משוררת מהוללה התגוררה בירושלים, אבל שנותיה האחרונות עברו עליה ללא תהילה. כמו הגיבורה של עגנון, היא פיזרה בנדיבות

סוכריות לילדים ולחם לציפורים, אך הדלות, הבדידות ותחושות הניכור והאכזבה ניכרו בפניה: לא חוט של חן וחסד ורחמים נמסך עליהם, כי אם קמטי זעם, תשישות ועלבון. ובכל זאת, כשישבה בבתי-קפה (והיא ישבה הרבה בבתי-קפה), היו שזיהו אותה כיוצרת גדולה. הד  או צל לקיומם של עולמות עליונים. כן, היו שזיהו אותה באותם שנים, וגם זכרו אותה לאחר מותה באמצע שנות ה-40, אבל הם היו מעטים. רוב-רובו של הציבור בפלשתינה של אותן שנים לא ידע מי זו אלזה לסקר-שילר.

אלזה כתבה את המחזה השלישי אניואני בירושלים בין השנים1941-2 . זהו מחזה השואה היחיד שנכתב בירושלים בזמן השואה וחוזה את כיליון המשטר הנאצי 4 שנים לפני תום מלחמת העולם השנייה ,מפלת השלטון הנאצי והתאבדותו של היטלר בבונקר שלו בברלין.

מה? עוד על אלזה לסקר שילר בירושלים   מאמר של מוטי סנדק בבלוג ספרייה הלאומית.

- https://blog.nli.org.il/_else_lasker-schuler_jerusalem/

היכן?  באתר הספרייה הלאומית באינטרנט

- https://blog.nli.org.il/_else_lasker-schuler_jerusalem/

אירוע השקת הספר "עיר של חלום- מחזות אלזה לסקר- שילר" עורך מוטי סנדק 

https://rotemb710.wixsite.com/else

הפרוייקטים בתמיכת: ועידת התביעות, מועצת הפיס לתרבות הרשות הלאומית לתרבות היידיש,  מכון גיתה הקרן ע"ש יעקב וולדיסלבה מושקובסקי ז"ל, מכון ליאו בק, הספרייה הלאומית ירושלים. תאגיד השידור כאן11 ,המרכז השראלי של המכון הבינלאומי לתיאטרון.

ניהול אמנותי: מוטי סנדק, עיצוב תקשורת: אולגה  סטדניוק

עיר של חלום- https://www.youtube.com/watch?time_continue=447&v=B_oW-ygJzTM&feature=emb_logo

סרט תסכית רדיו תיאטרון קריאה און-ליין בפייסבוק: מסע תיאטרוני בעקבות אלזה לסקר- שילר, מחברת מחזה השואה היחיד שנכתב בירושלים בזמן השואה.

סרט ״הייתם צריכים להיות שם״ - סרט דוקומטרי 54 דקות

טל פרידמן יוצא למסע דוקומנטרי ומגלה כיצד ההומור סייע ליהודים להתמודד עם זוועות השואה. הסרט חושף לראשונה ניצולי שואה שנעזרו בהומור ככלי הישרדות וממשיכים להיעזר בו עד היום. הייתם צריכים להיות שם  הוא סרט השואה הראשון שבו מרואיינים ניצולי שואה על השימוש  בהומור כאמצעי הישרדות,  הם משתפים בדיחות וחוויות הומוריסטיות, לצד סיפורי הזוועה שחוו באותם ימים.

התובנה העיקרית מהסרט היא, שגם בתנאים לא אנושיים, בני אדם מסוגלים למצוא את הכוח לחייך וההומור הוא שנתן את הכוח להמשיך.

בין המשתתפים: שמוליק עצמון, רבקה מיכאלי, דב נבון, מוני מושונוב והוריו של פרידמן

בימוי:אבי מרקדו וירון ניסקי 

יעוץ מקצועי וחומרי ארכיון: מוטי סנדק, המכון לקידום תיאטרון יהודי.

היכן? ערוץ כאן 11 בטלוויזיה או באתר.

-  https://patiphon.co.il/pr/olr4012RUH