בעקבות פרשת ההתחזות לכאורה של המפיק שי אברמוב לבמאי אסף סודרי, עיתון "הארץ" הוציא כתבה ובה שחקניות ושחקנים מספרים על פגיעות שחוו באודישנים.
בנוסף, ראיינו פאנל של אנשים ממעטפת המקצוע שיתנו את דעתם בנושא, ביניהם יו"ר שח"ם, אסתי זקהיים:
"בכל מצב שבו את מעמידה את עצמך למבחן את נמצאת במצב רגיש ושביר, ולכן יותר קל ליפול באודישנים. לי הייתה תקופה שאמרתי 'אני לא הולכת יותר לאודישנים' כי הפחד מה'לא' שיתק אותי. מדובר בתעשייה מאוד קטנה, התחרות גדולה, ואז גם הלחץ גדול כי כשחקנית את רוצה שיזכרו אותך, שיאהבו אותך, שייקחו אותך – אז את מגיעה מראש במצב שביר יותר, חלש יותר, וכך נוצר מרחב מסוכן שקל יותר לנצל אותו לרעה. גם על הבמה מנהלי תיאטראות ובמאים יכולים לנצל שחקנים להטרדה נפשית או מינית. אודישן הוא הקצנה של הדבר הזה". עוד מוסיפה ואומרת: "אני עצמי לא הוטרדתי מינית באודישנים, אבל כן יצאתי ואמרתי לעצמי בשביל מה הייתי צריכה לדבר על עצמי, לפתוח פצעים, הרגשתי הטרדה נפשית יותר מאשר פיזית-מינית. אבל גם זה ניצול! 'בואי ספרי לי על חוויה של אונס או אובדן', ואם את לא מקבלת את התפקיד אז בכלל זה מרגיש שדרכו עליי ומצצו לי את הדם. הרי זה לא פסיכולוג שאמור לטפל בפצע". "אז איפה עובר הגבול?" נשאלה וענתה: "במקרה שלי אני מרגישה שזה עניין של ניסיון, ללמוד לסמוך על עצמי, להקשיב לבטן של עצמי, ואם אני מרגישה שמשהו לא נכון לי, אז לדעת לשים גבול. אבל זה עניין של הרבה זמן, להכיר את עצמך ככה, בכל מקצוע ובמיוחד כאישה. בגלל זה אנחנו בשח"ם, כל קבוצה שיוצאת לצילומים יש קבוצת ווטסאפ עם האמנה למניעת הטרדה מינית, ואני נמצאת בקבוצה עם עוד נציגים משח"ם, ואנחנו אומרים לשחקנים: 'כל דבר שאתם מרגישים שלא טוב לכם – תפנו אלינו, יש לכם גב!', אבל צריך כל הזמן לרענן את זה, לבקש מחדש שיקראו את האמנה, לבקש מהסוכנות שיפקחו עין, באתר שלנו יש רשימה של סוכנים מורשים. ככל שנצליח ליצור יותר קריטריונים לכל מקצועות המעטפת, זה ייתן לשחקנים יותר ביטחון".
צפו בכתבה המלאה בעיתון "הארץ":
