החלטת בית המשפט העליון מיום רביעי (12.12.12) נטלה מרשות השידור את "חזקת התקינות המנהלית". דהיינו, הוא מטיל ספק בכוונותיה לעמוד בהוראות החוק בשנה זו (2012) כמו גם בשנה הבאה (2013). על כן, מעתה ואילך הוא מעניק, לעותרים (שח"ם וארגוני היוצרים) את הפיקוח על עמידת רשות השידור בהוראות החקיקה.
פיקוח זה יעשה באמצעות העברת רשימת ההפקות שנרכשו על ידי רשות השידור לידי העותרים ובית המשפט במועדים שנקבעו בהחלטה (15/7/13 ו 15/1/14). רשימות אלה יתמכו בתצהירים של מנכ"ל רשות השידור וסמנכ"ל הכספים שלה.
ככל שימצא על ידי ארגוני היוצרים, בעקבות קבלת הרשימות, כי רשות השידור לא עמדה בהוראות החוק, נפנה בעניין זה לבית המשפט ונבקש לקבוע כי רשות השידור לא עמדה בהוראות החוק ועל כן יש לחייבה בהשלמת ההוצאות על דרך של השקעה נוספת בהפקות מסוגה עילית.
בית המשפט, למעשה, הותיר את העתירה תלויה ועומדת ובדרך זו נתן לעותרים כלי באמצעותו יוכלו לפקח על פעילות רשות השידור ולחייבה לעמוד במכסת ההוצאה הקבועה בחוק.
בית המשפט יצר מנגנון הדומה, במובנים מסוימים, למועצת הרשות השנייה או מועצת הכבלים והלוויין, אלא שבמקרה זה ארגוני היוצרים הם הגורם הבוחן את עמידת רשות השידור בהוראות החוק ובית המשפט הוא הכתובת לכל הפרה שכזו. כל זאת, מבלי שנדרשת עתירה חדשה אלא בהסתמך על העתירה הקיימת.
ההחלטה מטיבה עם העותרים אף מעבר לציפיותיהם. חשוב לציין, כי שנת 2013 כלל לא נכללה בעתירה ולא הייתה לנו אפשרות לכלולה בשלב זה, מאחר ואז היה נטען כלפינו כי מדובר בעתירה מוקדמת שדינה להידחות. כעת מנגנון הפיקוח יכלול את השנה הנוכחית ואת השנה הבאה.
אין ספק שחובת הדיווח ויכולת הפיקוח שניתנו לארגוני היוצרים כעת, היא כשלעצמה תביא לשינוי ביחסה של רשות השידור לחובותיה החוקיות. אולם, אם זה לא יקרה, ניתנו לנו הכלים לדעת על כך, לפקח ולהחזיר אותם לדרך הישר.
