בסוף שנת 2014 יסתיים תוקפו של ההסכם שנחתם בין משרד האוצר ומשרד התרבות. על כן, בחודשים האחרונים נערכים עשרות ארגוני תרבות מרכזיים בישראל לפעול יחד להגדלת התקציב לשיעור של 1% מתקציב המדינה.
את המאבק הזה מובילים הארגונים שח"ם, אמ"י ופורום מוסדות התרבות (המאגד 100 מוסדות תרבות בישראל). למאבק שותפים ארגונים רבים ונוספים ביניהם גם בת"י (איגוד במאי התיאטרון), אקט (ארגון עובדי הקולנוע והטלוויזיה), איגוד התסריטאים, איגוד המעצבים, אגודת המוסיקאים, איגוד המוסיקאים העצמאיים, אגודת המשוררים, אגודת הסופרים ואיגוד האמנים הפלסטיים.
השבוע נפגשו נציגי האיגודים עם שר האוצר יאיר לפיד בלשכתו. כיוון שלא ניתנה שום הבטחה ברורה ועל כן הוחלט להמשיך במאבק.
הארגונים השונים דורשים מממשלת ישראל העלאה משמעותית של תקציב התרבות בשנים הקרובות. שיעור תקציב התרבות בישראל עומד על 0.18% בלבד מתקציב המדינה - כחמישית מההקצאה לתרבות לנפש בהשוואה לרוב מדינות אירופה. לשם השוואה: ילדים ישראלים זוכים למחצית מהתקציב בעבור תרבות ביחס למה שזוכים ילדי פולין, ולכ-4% -6% מהתקציב לו זוכים ילדים בנורבגיה ובדנמרק.
אז למה בעצם אנחנו דורשים הגדלת משמעותית של תקציב התרבות?
1.תקציב תרבות נמוך מגביל את היצירה והאמנות הישראליים. בעקבות עליות המחירים במשק, עלייה בהוצאות השכר, האנרגיה, מים, דלק ועוד ובעקבות כניסת גופים חדשים למשחק וללא איזון התמיכה הממשלתית מצטמצם התקציב המושקע בהפקות מקוריות וייחודיות. כאשר ההוצאות מאמירות, ההכנסות העצמיות פוחתות והתמיכה נשחקת – מוסדות התרבות עוסקים בעיקר בהישרדות. במצב זה לא נלקחים סיכונים אמנותיים – כיוון שהפקה אחת כושלת משמעותה פשיטת רגל. כך התרבות הישראלית הופכת לפופוליסטית ואף רדודה.
2.בעקבות התקציב הנמוך לתרבות, ישראל ניצבת בפיגור בהשוואה למדינות העולם בתחום.
במשך שנים נחשבה מדינת ישראל לכוח מוביל בתחום התרבות – מפרס נובל לעגנון, דרך אוהד נהרין והפילהרמונית וכלה במועמדויות לאוסקר. עם השנים, ובשל השחיקה בתקציב, המשבר בעולם התרבות הישראלי כבר כאן. ישראל ניצבת במקום נמוך מאוד מבחינת ההשקעה בתרבות, בהשוואה למרבית מדינות העולם המערבי. עובדה היוצרת בעיות הקיימות רבות ומגוונות עימן יש צורך להתמודד היום לפני שיהיה קשה לגשר על הפערים.
3.תקציב תרבות נמוך – לא מאפשר פיתוח מוסדות וגופים יוצרים בפריפריה. כיום המצב הוא שעיקר מוסדות התרבות ממוקמים במרכז הארץ והתרבות "מיובאת" לפריפריה מהמרכז. התרבות בפריפריה מועטה ואינה תואמת את כמות האוכלוסייה באזורים אלו, וכך גם הנגישות לתרבות. אנו מאמינים שבאמצעות הגדלת תקציב התרבות ניתן יהיה לפתח מוסדות תרבות יוצרים שיתקיימו ויפעלו באזורי הפריפריה, יאפשרו את הנגשת התרבות ומתן ביטוי לקבוצות ומגזרי אוכלוסיה רבים ומגוונים.
4.תקציב תרבות נמוך- העדר חינוך לתרבות. כיום רק שליש מתלמידי החינוך הממלכתי בישראל נהנים מסל תרבות ארצי. גם אלה אשר נהנים מסבסוד מקבלים פחות מ- 15 ₪ לכל פעילות שבה הם משתתפים. המשמעות הינה שהתלמידים נחשפים רק למופעים הזולים ביותר. הפעולות לא נבחרות לפי איכותן אלא רק לפי מחירן הזול. אנחנו מגדלים דור של ילדים שלא מכירים אמנות מרחיבת אופקים. ילדים בלי דמיון, יצירתיות או חשיבה ביקורתית. ילדים שהחלומות שלהם הם לכל היותר להיות "סלבריטאי אינסטנט".
- תקציב תרבות נמוך מעודד בריחת מוחות יוצרים מהארץ. בשל מצבה של התרבות הישראלית, אמנים ישראלים תרים אחר מקומות שבהם יוכלו לממש את חופש הביטוי האמנותי שלהם. מקומות שבהם ניתן ליצור יצירות שעומדות בחזית העשייה האמנותית העולמית.
- תקציב תרבות נמוך - העדר שימור ותיעוד. כשאין כסף, המקום הראשון שחוסכים בו הוא השימור והתיעוד. בשל כך, אנו לא משאירים אחרינו מורשת מתועדת לדורות הבאים. כמו ה"יהודי הנודד", אנחנו חיים את ה"כאן ועכשיו", ומפקירים את העבר.
- תקציב תרבות נמוך - שכר עלוב לעוסקים בתרבות. כשלגופי התרבות אין כסף, השכר שהם משלמים לאמנים הוא עלוב. האמנים שמתאמצים ונשארים בארץ פשוט בקושי שורדים. לדוגמא: בתיאטראות הרפרטואריים שכר השחקנים בהסכמים הקיבוציים לא עודכן מאז שנת 2006, בתחום הפרינג' השכר ליוצרים העצמאיים הינו פחות משכר המינימום לשעה הקבוע במשק.
- תקציב תרבות נמוך - העדר תמיכה באמן העצמאי. בישראל פועלים אמנים רבים שפועלים באופן עצמאי (שחקנים, זמרים, סופרים, משוררים, אמנים פלסטיים, פסלים, אמני קרמיקה, במאים, תסריטאים ועוד). למדינה כמעט ואין מסגרות שמאפשרות תמיכה באמנים שכאלה, והתמיכה במסגרות הקיימות מועטה ואינה מספקת. האמנים עסוקים בעיקר בלשרוד במאבקי הישרדות כלכליים. יש צורך ביצירת מודלים שונים (כדוגמת קרנות הקולנוע לתמיכה בהפקות עצמאיות, מרכזי יצירה בפריפריה שבהם אמן יכול לקבל מלגת התפנות בתמורה לפעילות אמנותית, הוצאה לאור של ספרי שירה וכו') שיאפשרו גם לאמנים העצמאיים להתקיים בכבוד ולעסוק ביצירה.
- תקציב תרבות נמוך = פגיעה בייצוג היצירה הישראלית בעולם. היעדר תקציב לייצוא תרבות יוצר פגיעה באיכות ובנוכחות הגופים הישראליים התרבותיים בעולם. בכך נפגע הייצוג של היצירה הישראלית בעולם, דבר אשר בעטיו הזדמנויות רבות לפיתוח קשרים, להעשרה ולקידום שיח נוסף ומקביל לא ניתנות למימוש בשל המחסור בתקציב.
במהלך השבוע האחרון החליפו עשרות מוסדות תרבות ואנשי תרבות מובילים את תמונות הפרופיל שלהם ללוגו של המאבק – 1% לנשמה. בין המוסדות: התיאטראות: הבימה, הקאמרי, בית לסין, קרוב, המדיטק. להקת המחול בת שבע ועוד) וכן אמנים רבים (אסתי זקהיים, נורמן עיסא, אוהד קנולר, יפתח קליין, אבי גרייניק, אנחל בונני, הילה סעדה, זהר שטראוס, עמוס תמם, יובל שרף ועוד).
לקריאת הכתבה שפורסמה באתר "הארץ" לחץ/י כאן
לקריאת הכתבה שפורסמה באתר דה פוסט מעריב און ליין לחץ/י כאן
אם אתם מעוניינים לקחת חלק פעיל במאבק צרו קשר במייל [email protected]
