שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, הודיעה בשבוע שעבר על פרישתה מהחיים הפוליטיים אחרי 23 שנים. "ההחלטה לפרוש גמלה בליבי מזה זמן, ולפני כמה חודשים אף שוחחתי עליה עם ראש הממשלה", מסרה לבנת. "בכל התפקידים שמילאתי פעלתי והשתדלתי להוביל מהלכים ורפורמות שייטיבו עם הציבור וישפרו את הקיים, גם במחיר של מאבקים מול כוחות חזקים"
לבנת היא בתם של לוחם הלח"י עזריאל לבנת ושל הזמרת ולוחמת הפלמ"ח שולמית לבנת. את דרכה בליכוד החלה בבחירות 1977, אז שימשה יו"ר מטה הדור הצעיר במפלגה. היא נכללה ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-12 ב-1988, אך הושבעה לראשונה כחברת כנסת ב-199 בשלהי אותה כנסת.
מאז ועד היום הייתה חברת כנסת ושימשה במגוון תפקידים: יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה וועדת משנה לייצוג נשים וועדת החקירה לבדיקת רצח נשים, וזאת לצד חברות בוועדת החינוך והתרבות, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון.
בין השנים 1999-1996 שימשה שרת התקשורת. במהלך המרכזי בתקופתה כשרה במשרד הייתה פתיחת תחום השיחות הבינלאומיות לתחרות והכנסת מפעיל סלולרי שלישי (פרטנר). בין השנים 2006-2001, בממשלות בראשות אריאל שרון, היא שימשה שרת החינוך, והחל משנת 2003 הייתה גם שרת התרבות והספורט.
עם השנים, לבנת למדה לרתום את הכוח שצברה, על-מנת לקדם נשים ואג'נדה של נשים. גולת הכותרת היתה הוועדה הבין-משרדית שהובילה לימור לבנת למניעת הדרת נשים מהמרחב הציבורי. נשים בקו 418 לבית-שמש או בקו 56 ברמת שלמה, נשים שיכולות להספיד את יקיריהן בכל בית עלמין בארץ, נשים וילדות חרדיות שיכולות לשמוע קולות של מנחות ברדיו הציבורי "קול ברמה", אולי אינן יודעות זאת, אך לימור לבנת היא זו ששינתה את המציאות עבורן.
לבנת פעלה רבות לקידום התרבות בישראל, החל מפועלה בפרשת תל"י וסוגיית עמותת אמנות לעם וכלה בחוק הספרים. לבנת נרתמה למאבק הגדלת תקציב התרבות ואף
הצליחה להביא לעלייה חסרת תקדים בתקציב התרבות לשנת 2015.
אנו מודים לה מאוד ומאחלים לה הצלחה בהמשך דרכה
להמשך קריאה :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4602114,00.html
http://e.walla.co.il/item/2808977
