מתוך כתבתו של שי להב "בנק איגוד" , שפורסמה ב"סופשבוע". בתאריך 19.7.13
השבוע נחתם במזל טוב הסכם בין תיאטרון הבימה לבין ארגון השחקנים שח"ם. במסגרת ההסכם, שחקני התיאטרון יזכו סוף־סוף לקבל את הכספים שלא הופרשו בעבר לקרנות הפנסיה והביטוחים ,ואמורים גם לקבל בזמן את התשלומים השוטפים. כיאה למדינת ישראל, אתם יכולים לתאר לעצמכם שלא מדובר בהסכם ג'נטלמני, שהוא פרי של רצון טוב, אלא תוצר של מאבק עיקש ואיומים מוחשיים. במילים אחרות - בתחילת החודש הודיע ארגון השחקנים על שביתת שחקנים בתיאטרון הלאומי, שאמורה הייתה להיפתח ב-21.7. השריר הזה הוליך לבסוף להסכם.
עכשיו, קצת רקע. הבימה נמצא כרגע בתהליך הבראה - אחרי שנים של גירעונות קשים, שבמהלכן הוא לא שילם בזמן, אם בכלל, לגורמים נוספים, פרט לשחקנים. מחזאים, למשל, לא זכו לקבל את התמלוגים על הצגות רצות - חלקן מצליחות מאוד - שהכניסו כסף לתיאטרון.
ואתם צריכים להבין, תמלוגים הם שכרם היחיד של המחזאים. הלנת השכר הזו נמשכה לעתים אפילו שנה שלמה. אבל פרט לסטטוסים נזעמים בפייסבוק ואייטמים בודדים בתקשורת שום דבר לא קרה. ולמה לא קרה? כי המחזאים לא מאוגדים. אין להם את היוניון החזק הזה, כמו שח"ם, שהופך אותם לגורם מרתיע ואפקטיבי בעיני התיאטראות (ואגב, הבימה הוא אומנם דוגמה קיצונית ועכשווית, אבל מוסר התשלומים בעייתי היום כמעט בכל תיאטרון).
לכתבה המלאה לחץ/י כאן.
