שר האוצר, יאיר לפיד, הציג בשבוע שעבר את תקציב המדינה ל–2015, והיה מלא בשורות לכל עבר. לצד ההגדלה המדוברת בתקציב משרד הביטחון (6 מיליארד שקל), הודיע לפיד על הגדלת תקציבי החינוך (1.8 מיליארד שקל), הבריאות (2.8 מיליארד) ביטחון הפנים (מיליארד) והרווחה (חצי מיליארד), ורמז שהרחבות נוספות של שירותים חברתיים צפויות ב–2015. כמו במשחק הילדים הנודע חילק לפיד לבוגי, לשי, ליעל, למאיר, ולמי לא נשאר? לתרבות. לא שקל אחד, אפילו לא מלה אחת - התנצלות או תנחומים, כלום.
למרבה הצער, התרבות אינה בראש מעייניהם של ראשי המדינה כעניין שבשגרה. בכך אין חדש. זה חודשים מתנהל בישראל קמפיין "1% לתרבות", המבקש להקצות 1% מתקציב המדינה לתחום התרבות. מטרת הקמפיין: לצמצם את הפער בין ההקצאה התקציבית לתרבות במדינות המערב שמגיעה ל-1%–3%, מהתקציב לבין ההקצאה בישראל שמסתכמת ב–0.18% עגומים ובלתי מספקים.
באחרונה פנו 100 דמויות מובילות בתרבות הישראלית בכתב אל שר האוצר, וניסו להזכיר לו את עולם התרבות שממנו הגיע לפוליטיקה. הם קראו לו להציל את מוסדות התרבות הישראליים, שרבים מהם נמצאים על סף קריסה. במסיבת העיתונאים שבה הוצג התקציב, הם קיבלו את תשובתו - שתיקה מהדהדת. כוחם של אנשי התרבות רב בתקשורת עם הקהל ועם הציבור באמצעות היצירה, ובאופן ישיר ובלתי אמצעי בתקשורת או בפינות הרחובות. אבל מתברר שכוחם בתקשורת עם פוליטיקאים חלש בהרבה, והשפעתם הפוליטית קרובה לאפס.
להמשך קריאת הכתבה שפורסמה בתאריך 05.10.2014 בעיתון TheMarker לחץ/י כאן.
