- התרבות היא אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של מדינת ישראל.
היא שומרת על החוסן הלאומי ועל הלכידות הלאומית.
- אם לא נפסיק את סאגת הקיצוצים בתרבות, אנו עשויים לגלות בקיץ הבא שהביטחון הרוחני שלנו נפגע. אבל להבדיל מהביטחון הפיזי, השיקום של נכסי הרוח במדינה הינו קשה וממושך פי כמה.
- בשנים האחרונות אנו עדים ל"בריחת מוחות" גם בתחום האמנות – יוצרים ואמנים מוכשרים מוצאים עבודות משתלמות בחו"ל, ומעדיפים לצאת וליצור מחוץ למדינה. זוהי סכנה לא פחות חמורה מבריחת המוחות בתחומי המדע השונים.
- מוסדות התרבות הנתמכים על ידי המדינה מספקים הכנסה ליותר מ-20,000 איש. כל קיצוץ בתקציב התרבות משמעו אובדן הכנסה (בין עקב פיטורין ובין עקב קיצוצים בשכר) למשפחות רבות המתפרנסות מתחום התרבות.
- דו"ח כלכלי שהוכן על ידי חברת מכלול הראה כי התמיכה הציבורית בהיקף של כחצי מיליארד ₪ במוסדות התרבות מניבה פעילות כלכלית בהיקף כולל של כ-6 מיליארד ₪. הכנסות המדינה ממיסים כתוצאה מפעילות זאת מוערכות בכ-1.2 מיליארד ₪ - למעלה מכפליים מהתמיכה הממשלתית.
- רמות השכר בישראל בתחום התרבות הינן נמוכות עד נמוכות מאוד (למעט קומץ של אמנים-סלבריטאים, שרובם המוחלט אינו נהנה מהתמיכה הממשלתית בתרבות). שכר המנהלים מוגבל גם הוא בעקבות דו"ח ניצני שהוחל על מוסדות התרבות ב-2004.
- במדינות העולם המערבי מקובלת תמיכה של לפחות אחוז אחד בתחום התרבות (כפי שנקבע גם באמנת אונסק"ו). בשנת 2005 הצלחנו להגיע לתמיכה ממשלתית של כ-2 פרומיל, ומאז גם השיעור המגוחך הזה נשחק, וכיום הוא עומד על 1.6 פרומיל.
הסכנה לאובדן "יתרון הרוח" של האומה הישראלית – ברורה !
- בשנת 2006 נחתם הסכם בין משרד התרבות למשרד האוצר על תיקצוב תחום התרבות ב-430 מליון ₪ בשנים 2006 ו-2007, והגדלת סכום זה ל-445 מליון ₪ ב-2008 (לעומת תקציב של 464 מליון ₪ ב-2005). כבר בשנת 2006 לא עמדה הממשלה בהסכם, ותקציב התרבות עמד על 427 מליון (לא כולל תוספת מיוחדת של 5 מליון ₪ לפעולות תרבות בצפון בעקבות המלחמה). השנה, לאחר מאבק ארוך ומתיש, הוחזר הקיצוץ והתקציב המתוכנן עומד על 445 מליון ₪.
- גם אילו היתה עומדת הממשלה בהסכם האמור, לא היה בכך כדי לתת מענה לכל צרכי מוסדות התרבות. הגידול הטבעי אינו פוסח על תחום התרבות. לפיכך העדר גידול בתקציב בשיעור הגידול הטבעי כמוהו כקיצוץ.
בנוסף, הסכום שנקבע בהסכם האמור מאפשר אך ורק השקעה בשמירת המצב הקיים. הוא אינו מאפשר השקעה בתשתיות הפיזיות של המוסדות. הוא אינו מאפשר פיתוח וקידום יוזמות חדשות. הוא אינו מאפשר השקעה של תקציב ראוי במגזר הערבי. לא ניתן לקבוע תקציב ממשלתי לתחום התרבות מבלי לתת את הדעת על כל אלה.
- הקיצוצים התקציביים פגעו כמובן בראש ובראשונה במוסדות החלשים, וכך אנו עדים בשנה האחרונה לסכנה קיומית המרחפת מעל מוסדות התרבות בירושלים. חייבים להציל את העשייה התרבותית בעיר הבירה. במקביל חייבים להתעשת בהקדם, בטרם מצבם של יתר מוסדות התרבות יהיה בדומה למצב אחיהם הירושלמים.
- תחום הקולנוע במדינת ישראל זכה בשנים האחרונות לפריחה יוצאת דופן בזכות חוק הקולנוע בתחילה, ובזכות ההסכם שהחליף את ההסדר של חוק הקולנוע בהמשך. ההשקעה בקולנוע הישראלי הוכיחה את התרומה הרוחנית ואת התועלת הכלכלית הנובעות מהתמיכה הממשלתית בתרבות. הסכם זה המבטיח לתחום הקולנוע 58 מליון ₪ מדי שנה עתיד להסתיים בסוף 2008. חשוב להבטיח את המשך התמיכה המשמעותית בקולנוע הישראלי, תוך מתן מענה גם לגידול הטבעי בתחום זה.
- העשייה התרבותית מחייבת השקעה לטווח ארוך. מוסדות התרבות אינם יכולים לתפקד במצב שבו באמצע כל שנה לא רק שהם אינם יודעים את תקציבם לשנה הבאה, אלא הם אף אינם יודעים את תקציבם לשנה הזאת. בהעדר אופק תקציבי אנו עלולים למצוא את עצמנו בקרוב גם ללא אופק תרבותי.
- לשם כך אנו קוראים לך לתמוך בעשייה התרבותית והיוצרת בישראל ולהצביע בעד הצעת חוק התרבות שמטרתה לעגן תקציב קבוע לתרבות כנגזרת מתקציב המדינה וזאת על מנת לאפשר פריחה תרבותית, שתהווה גאווה לאומית, כמו בתחום הקולנוע, אך יתרה מזאת שמירה על העשייה התרבותית בישראל ושמירה על מקומות עבודתם שלאלפי אנשים.
