חברות וחברי שחם היקרים,
עברו שבועיים מאז נבחרתי להיות יושבת הראש של שח״ם ואני מרגישה שעברו שנתיים. ביליתי את הימים בעיקר בלשמוע - נתונים, עצות, תלונות, מחשבות, חששות, כעסים, טענות, הסכמות, הסכמים, בעיות ופתרונות.
נפגשתי עם קולגות, משח״ם ומארגונים מקבילים אלינו מהתעשייה, התחלתי ללמוד את החומר ולהבין מה הם הדברים הדחופים, החשובים ביותר, ולטווח הארוך ביותר שאנחנו יכולים לעשות יחד.
אני רוצה לעשות מהפכות, אני רוצה לשקם את מעמד השחקנים שהולך ונשחק, אני רוצה לעדכן את השכר והתנאים שלנו בכל התחומים, אני רוצה להזכיר לתעשייה שלנו מה אנחנו שווים - אני רוצה להזכיר לחבריי השחקנים והשחקניות מה הם שווים.
אבל יותר מהכל - אני רוצה להחזיר את האמון, את תחושת המחוייבות של כולנו לכולנו, את הסולידריות, וגם את רוח הקרב והאומץ לדרוש את מה שמגיע לנו.
אני רוצה להחזיר את השיח הישיר בינינו (מחוץ לרשתות החברתיות והמדיות השונות), את המפגשים- להתכנס יחד, לדבר על הנושאים הבוערים, וגם להפגין כוח ואחדות.
אני מקווה ומצפה להיפגש, לשמוע ולהשמיע, להראות לתעשייה שכשאנחנו רוצים, כשאנחנו נקראים לדגל - אנחנו מגיעים. אם נצליח בזה - מי יוכל עלינו?!
בינתיים, המשיכו לכתוב אליי בכל נושא, מבטיחה לענות, לא מבטיחה תמיד להסכים, אבל מבטיחה לנהל דיון. המשיכו לעבוד, לגבות זה את זה, וכמובן - לקוות שהמצב ישתפר, ומהר.
שאפו עצום לשחקניות ושחקנים מדהימים שמבלים את התקופה האחרונה בהחלפות, הקפצות, ביצועים וירטואוזיים של תפקידים תוך כמה שעות של התראה. אני שומעת על זה מכל עבר - ונדהמת כמה מקצוענים, מוכשרים וחברים נאמנים הם והן הקולגות שלי.
מאחלת לנו שנה נפלאה, יצירתית, חזקה, מאוחדת - שנה של התחלות חדשות והצלחות!
באהבה גדולה,
ריקי.
